הפועלים בע"מ נ' ברעם ואח' - פסקדין

החלטה

בקשה לביטול עיקול

משיב 1 (להלן: "התובע"), הגיש כנגד משיבים 2 ו- 3 תביעה כספית בסדר דין מקוצר בסך של 252,942 ₪. לצד התביעה, הגיש התובע בקשה להטלת עיקולים זמניים, לרבות בקשה לעיקול זכויות המבקש על רכב מסוג סיאט שנת ייצור 2011 מ.ר. 54-805-73 (להלן: "הרכב").

על פי הבקשה להטלת עיקולים, הרכב רשום על שמו של המבקש, בנו של משיב 3, אך הוא נרכש על ידי משיב 3 שנוהג בו מנהג בעלים ועושה בו שימוש, בנוסף נטען בבקשה, כי הרכב מבוטח בחברת ביטוח ישיר בע"מ על שם משיב 3.

ביום 28/5/13 ניתן צו עיקול על זכויות המבקש ברכב.

ביום 12/9/13 התקבלה בקשה דחופה ובהולה ביותר לביטול צו העיקול. לאחר שהוגשה לתיק תגובת התובע לבקשה, נקבעה הבקשה לדיון, נחקרו המצהירים מטעם הצדדים, הוגשו סיכומים בכתב ומכאן ההחלטה.

טענות המבקש:

העיקול כלל לא היה נחוץ, בהתחשב ובהסתמך על הוראת סעיף 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מאחר והוטל עיקול נכסי החייב, שערכם פי 4 מסכום החוב.

לא הוצגה בפני בית המשפט כל ראיה המצביעה על מעשה מנהג בעלים או על מעשה מרמה והברחת נכסים בנוגע לרכב.

לטענת המבקש, בנם בכורם של משיבים 2 ו-3, הוא בחור חרוץ העובד מגיל 16, שעבד גם במהלך שירותו הצבאי, סופי שבוע ובימי חופשה. לאחר שחרורו מהצבא, כך לטענת המבקש, נסע לבקר את דודו בחו"ל ועבד אצלו כחודשיים. מעבודתו במהלך 8 שנים, חסך לרכישת רכב, זאת בנוסף לכספי מענק השחרור בסך של 25,000 ₪. עוד הוסיף המבקש, כי הוא ניהל את עסקת הרכישה ושילם מכספו האישי עבור הרכב.

המבקש מודה שאת פוליסת הביטול לרכב, רכש אביו, משיב 3, כאות הערכה וחסכון בדמי הביטוח לאור גילו הצעיר של המבקש, בן 24 שנים.

לגיבוי טענתו, צירף המבקש לבקשה, תלושי משכורת מהשנים 2009-1012.

מנגד, טען התובע, בסיכומיו, שהמבקש איחר בהגשת בקשתו. מאחר ועל פי תקנה 367(ג), רשאי היה המבקש להגיש בקשתו בתוך 30 ימים בלבד, ממועד המצאתו, ובהעדר טעמים מיוחדים להארכת המועד הקבוע בחיקוק, יש לדחות את הבקשה על הסף.

לטענת התובע, במידה ובית המשפט יבחן את הבקשה מכוח הוראת סעיף 368(א) לתקנות, הרי בחינה זו, של החלטת ביניים, צריכה להיעשות, על פי הפסיקה, במקרים נדירים וחריגים, שאינם מתקיימים בענייננו, אין תשתית עובדתית חדשה או נסיבות שהשתנו.

לגופם של דברים, טען התובע, שהמבקש לא הוכיח כי מעבר לרישום הדקלרטיבי במשרד הרישוי, שיש לו זיקה לרכב. לא הראה כיצד בוצעה העברת הכספים לרכישת הרכב, הצורך שלו ברכב, תחזוקת הרכב, תשלומים עבור דלק, טיפולים במוסך, פוליסת ביטוח על שמו וכי משיב 3 הוא הבעלים האמתי של הרכב והנהג העיקרי ברכב. הרכב, לטענת התובע, נרכש ע"י משיב 3 ביום 6/3/13, באמצעות כספי מכירת רכב קודם שהיה בבעלותו, מאזדה 3, שפורסם למכירה ביום 22/2/13 וראיה לביסוס הטענה, ניתן לראות בפוליסת הביטוח שעברה מכיסוי רכב המאזדה לרכב נשוא הבקשה.

דיון והכרעה

אסיר תחילה מהדרך, את טענות התובע, שהמבקש איחר בהגשת הבקשה ומשכך עליו להראות טעמים מיוחדים להארכת מועד, וכן את הטענה שיש לדון בבקשה רק אם מתקיימים מקרים נדירים וחריגים.

מסגרת הדיון בענייננו, אינה על פי תקנה 367(ג) לתקנות, משהבקשה הוגשה מעל 30 ימים מהמצאת הצו לידי המבקש, אלא על פי תקנה 368(א), לשם בירור העובדות החדשות הנטענות בבקשה, לפיהן הרכב אינו בר עיקול ורישום הזכויות הרכב משקף את הבעלות האמיתית שלו. על כן, אני דוחה את טענות התובע, ואדון בבקשה לגופם של דברים.

במסגרת הדיון בבקשה, העיד התובע שני עדים מטעמו. ראשונה, העידה הגב' וויויאן שלו, הנושאת בתפקיד ראש צוות גבייה משפטית באזור הצפון אצל התובע. שהעידה שהסימנים שהתקבלו אצל התובע, מצביעים על חוסר קשר בין המבקש לרכב, והם, היות המבקש חייל משוחרר, מקור המימון לרכב של המבקש לא ידוע, מאידך, רכב קודם של האב נמכר באותו מועד שמשיב 3 נכנס לקשיים כלכליים. באשר לעדויות נוספת של העדה, כגון, שמשיב 3 עושה שימוש יום יומי ברכב, שרישיון המבקש אינו בתוקף ופוליסת ביטוח שהועברה משם משיב 3 למבקש, לא היה בידי העדה להציג כל מסמך לגיבוי ואני קובעת שעדות זו אינה קבילה.

עוד העיד מטעם התובע, מר זיו בוכריס, חוקר מטעם משרד חקירות שנותן שירותי חקירות לתובע. בחקירה ראשית העיד, בהסתמך על חקירה שערך, שמשיב 3 עושה שימוש יום יומי ברכב. באשר לפוליסה הנטענת שעברה מרכב המאזדה לרכב שהמוטב בה הוא משיב 3, לא היה בידו אסמכתא להצגה. עוד העיד בחקירה הראשית, כי נכון ליום 20/10/13, לא היה למבקש רישיון נהיגה בתוקף.